#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גר מותר בממזרת?<br>ומה יסוד הנידון? (בקצרה).<br>ומה ההלכה?	לר' יהודה אסור בממזרת, דקהל גרים איקרי קהל, וכתיב לא יבוא בקהל ה'.<br>לר' יוסי מותר, דקהל גרים לא איקרי קהל.<br>והלכה כר' יוסי דמותר.	קידושין דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פליגי ר' יהודה ור' יוסי אי קהל גרים איקרי קהל או לא. (ונפק""מ אי גר מותר בממזרת).<br>במה מעמיד כל אחד ה' קהל דכתיבי בקרא? ובמה נחלקו? (3)"	לר' יוסי ה' קהלי לכהנים, לויים, ישראלים, להתיר שתוקי בישראל, ולהתיר שתוקי בממזר.<br>לר' יהודה כהנים ולווים מחד קהל נפקי.<br>או דשתוקי בישראל וישראל בשתוקי מחד קהל נפקי, דרק ממזר ודאי ורק בקהל ודאי.<br>או דדריש מקרא דהקהל חוקה אחת לכם ולגר הגר, ולר' יוסי חוקה הפסיק העניין.	קידושין דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עשו לר' זירא כשדרש שגר מותר בממזרת?<br>ומה דרש רבא? ומה טעמו?<br>ואיך ההלכה?	"רגמוהו באתרוגים.<br>ואמר רבא דאין לדרוש כך במקום ששכיחים גרים.<br>אלא דרש מעיקרא גר מותר בכהנת, משום שלא הוזהרו כשרות להנשא לפסולים. [וה""ה דחלל מותר בכהנת מה""ט]. וטענוהו בשיראי.<br>אח""כ אמר דמותר בממזרת, וא""ל אפסדת לקמייתא, ואמר להם דטבא לכו עבדי לכו, שתשאו ממה שתרצו.<br>והלכה כרבא."	קידושין דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע אמר רבא דאין לפסול את השתוקי מדאורייתא?<br>ואת הבדוקי?<br>ומאיזה טעם סבר לפרש איסורם?<br>וא""כ מ""ט שתוקי נושא שתוקית ובדוקי בדוקית?<br>ומ""ט שתוקי נושא בת שתוקית או בדוקי בת בדוקית?"	"רוב כשרים אצלה, ואף אי אזלא איהו לגבייהו דהו""ל קבוע, הוי מחצה על מחצה, וכתיב לא יבוא ממזר רק ממזר ודאי.<br>סתם אשת איש בבעלה תולה, ואיכא רק ארוסות ושהלך בעליהם למדינת הים, ונגד זה איכא פנויות ומשליכות מחמת רעבון, והו""ל ממזר ספק דשרי.<br>אלא הוא מגזירה שמא ישא אחותו. ובשתוקית ובדוקית ל""ש דכל כי הני מזנו ואזלו או שדו ואזלו.<br>אך הקשו איך הוא נושא בת שתוקית ובדוקית, וע""כ דמדינא אין לחוש לכך, ורק דמעלה עשו ביוחסין."	קידושין דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה כלל הדברים, באיזה אופן אין בו משום אסופי?	"כשתקנוהו (במילה וקמיע וכיו""ב) או שנתנוהו במקום שרואים שחסו על חייו, תולים שהשליכוהו בגלל רעבון.<br>ורק במקום שאינו מתוקן אומרים שהשליכוהו בגלל שהוא פסול ולא רצו שיחיה."	קידושין דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש משום אסופי לנמצא במקומות דלהלן:<br>תלוי בדקל?<br>תלוי בזרדתא?<br>בבי כנישתא?<br>בפירי דסופלי?<br>חריפותא דנהרא? פשרא דנהרא?<br>צידי רשות הרבים? ורשות הרבים?	"אי מטיא ליה חיה יש בו משום אסופי, ואם לא אין בו.<br>סמוך לעיר יש בו משום אסופי דהוא מלא שדים, רחוק מהעיר אין בו משום אסופי.<br>אם הוא סמוך לעיר ושכיחי רבים שאין מזיקים אין בו משום אסופי, ואם לאו יש בו.<br>יש בו משום אסופי.<br>חריפותא אין בו, דשמה אותו שם שימצאוהו, פשרא יש בו משום אסופי.<br>צידי רה""ר אין בו, ברה""ר שיכולים לדורסו יש בו משום אסופי."	קידושין דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבא אמר דבשני רעבון אין בו משום אסופי.<br>מדוע אין להעמיד דבריו על נמצא ברשות הרבים?<br>ועל נמצא בצידי רשות הרבים?<br>ועל מה נאמרו דברי רבא?	דאטו משום דשני רעבון קטלא ליה.<br>דאפילו שלא בשני רעבון אין בו משום אסופי.<br>אלא על הא דאין אביו ואמו נאמנים עליו אחר שנאסף מן השוק משום שיצא עליו שם אסופי, דבשני רעבון נאמנים.	קידושין דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ג' נאמנים רק לאלתר?	"אסופי, דאביו ואמו נאמנים עליו רק קודם שנאסף מן השוק.<br>חיה שנאמנת לומר מי יצא ראשון רק כשלא הלכה משם. [ולר""א רק בהוחזקה על עומדה].<br>ופוטרת חברותיה, דאינה נאמנת לומר שהדם הוא ממנה, אלא כשבדקה כשיעור וסת."	קידושין דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד מתי נאמנים אביו ואמו על האסופי ומ""ט? (פרט).<br>ועד מתי נאמנת חיה לומר זה יצא ראשון? (לת""ק ולר""א)."	"רק כשלא נאסף מן השוק, שלא יצא עליו עדיין שם אסופי. ובשני רעבון נאמנים גם אח""כ, דרבים המושלכים, ולא רצו חכמים לפוסלם משום יציאת קול.<br>החיה נאמנת רק אם לא יצאה וחזרה. ולר""א רק אם לא החזירה פניה."	קידושין דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם החיה נאמנת לומר זה כהן זה לוי או נתין או ממזר?<br>ומה הדין כשקרא עליו ערער? וכמה ערער? (2)	"נאמנת. ואם קרא ערער אינה נאמנת.<br>לת""א בגמ' ערער תרי, דאמר ריו""ח דאין ערער פחות משניים.<br>לת""ב ערער חד, דהכא דליכא חזקה דכשרות גם חד הוי ערער."	קידושין דף עג		
